שושי מועסקת כמזכירה במשרה מלאה במשרד רו"ח. לעתים מבקשת שושי להיעדר מספר שעות במהלך יום העבודה, לצורך סידורים אישיים ומבקשת להשלים את השעות ביום שלמחרת.
מה המשמעות של סידור כזה מבחינת זכותה של שושי לתמורה בעד עבודה בשעות נוספות ביום ההשלמה?
הילה פורת, עו"ד, משיבה:
שעות נוספות נבדקות קודם כל ברמה היומית, אח"כ ברמה השבועית ובוודאי שלא ברמה חודשית. דהיינו, ראשית יש לבדוק את מספר השעות שעבד העובד ביום ספציפי -
במקרה בו עבד העובד מעל 8 שעות עבודה ביום במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, או במקרה בו עבד העובד מעל 9 שעות עבודה ביום במקום עבודה בו עובדים 5 ימים בשבוע, הרי ששעות עבודה אלה (מעל ל-8 או 9 שעות לפי הענין) נחשבות כשעות נוספות.
בגין השעתיים הנוספות הראשונות באותו יום יש לשלם לעובד 125% בגין כל שעה, ועל השעה הנוספת השלישית והלאה - 150% בגין כל שעה (במקרה בו נקבעה בהסכם קיבוצי/צו הרחבה ענפי, הסכם קיבוצי מיוחד, חוזה עבודה אישי או נוהג במקום עבודה תמורה גבוהה יותר בגין עבודה בשעות נוספות, יש לשלם לעובד את התמורה הגבוהה יותר). לפיכך, לעובד שביום עבודה אחד החסיר שעתיים וביום שלמחרת נשאר שעתיים נוספות, יש לקזז שעתיים בתעריף 100% ולשלם בעד שתי שעות נוספות 125%.
בדיקה ברמה השבועית – במקרה בו עבד העובד מעל 43 שעות רגילות בשבוע, הרי ששעות העבודה שמעל 43 השעות הרגילות נחשבות כשעות נוספות.
עבודה ביום הפנוי – במקרה בו עובד בא לעבודה ביום הפנוי – אם באותו שבוע העובד טרם השלים 43 שעות עבודה רגילות, אזי השעות שיעבוד ביום הפנוי יחשבו כשעות בתעריף 100% עד שתושלם המכסה השבועית (ל-43 שעות) ומעבר לכך יהיה מדובר בשעות נוספות (דהיינו - השעות 44 ו-45 יהיו בתעריף 125% והשעה ה-46 ואילך יהיו בתעריף 150%). ובמקרה בו באותו שבוע העובד השלים כבר 43 שעות רגילות, אזי השעות שיעבוד ביום הפנוי ייחשבו כולן כשעות נוספות והתמורה בגינן תחושב כמפורט לעיל.
יש להדגיש כי על מנת שהעובד יהיה זכאי לגמול בגין שעות עבודה נוספות עליו לקבל אישור ממעבידו לעבוד אותן. לא נדרש עובד לעבוד שעות נוספות, לא יהיה זכאי לתשלום בגינן אף אם עבד אותן למעשה (תב"ע ח"י לו/3-3 פד"ע ה ע"ח), ובוודאי שזהו הדין אם עבד את השעות הנוספות בניגוד לאיסור מעבידו. |
הדפסה 
