עמוד הבית
פרופיל משרד
דוגמאות לחוזי עבודה
ימי עיון והשתלמויות
דיני עבודה-המדריך המלא
קישורים
ייעוץ
פורסם בעיתונות
העסקת עובד במשק בית
טפסים דיני עבודה
ספר חוזים והסכמים
צור קשר
חיפוש
קטגוריות
רישום לעדכונים
קוד אבטחה
קראתי את תקנון האתר ואני מסכים לאמור בו.
כניסת משתמשים
שם משתמש:
סיסמה:
משתמש חדש ?
שכחת סיסמה ?
» משרד התמ"ת
» היתר לפיטורי עובד במילואים - ועדות תעסוקה
» בתי הדין לעבודה
» המוסד לביטוח לאומי
» רשות המיסים
» שירות התעסוקה
קטגוריה ראשית » ביטוח מנהלים וקה"ל » חובת מעביד להפרשות סוציאליות בתקופות שונות

חובת מעביד להפרשות סוציאליות בתקופות שונות

המאמר עוסק בשאלה, מהן חובות המעביד בהקשר של הפרשה לקופת גמל / קרן פנסיה / קרן השתלמות, בעבור העובד, בתקופות בהן עובד משרת במילואים, עובדת נמצאת בחופשת לידה / שמירת הריון, עובד נעדר בעקבות תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה, בתקופת חופשה ללא תשלום, בתקופה בה עובד נעדר עקב מחלה ומקבל ממעבידו דמי מחלה, ובתקופה בה עובד נמצא בחופשה שנתית.
 
בתקופה בה עובד משרת במילואים
סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע כי - מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמולי מילואים, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
 
בתקופה בה משרת מגויס חוץ אצל בעל מפעל
בסעיף 25(ב)(2) לחוק שירות עבודה בשעת חרום, התשכ"ז-1967, במקרה בו נהגו מגויס חוץ ומעבידו או המעביד בלבד, לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבה משרת מגויס החוץ אצל בעל המפעל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף מגויס החוץ לעבוד אצל מעבידו, והכל אם לא נקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו הרחבה הוראות מיטיבות לעניין זה לגבי מגויסי חוץ.
 
מגויס חוץ = מי שנקרא לצו לשירות עבודה במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים (כהגדרתם בחוק) שאינו מועסק במפעל כשכיר או כעצמאי.
 
קופת גמל = כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
 
בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה / שמירת הריון
סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), קובע כי עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (להלן – גמלת שמירת הריון), והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה;
 
"קופת גמל" = כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
 
כשמדובר בתקופה של שמירת הריון – נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי הענין.
 
כשמדובר בתקופה של דמי לידה – נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ובנוסף כי התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם כל תקופת ההריון.
 
ביום 1.9.2008 נכנסו לתוקפן תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008 (להלן – התקנות), המסדירות את המועדים והכללים לתשלום לקופות הגמל. התקנות חלות על מי שזכאותם לגמלה לשמירת הריון או לדמי לידה החלה לאחר יום 1.9.2008.
 
להלן סקירה של ההוראות העיקריות בתקנות
 
1. הגדרת שכר עבודה
בגין עובד/ת במשכורת (עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר) – יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה החודשי או שכר העבודה המשתלם בעד תקופה העולה על חודש.
 
בגין עובד/ת בשכר (עובד שאינו עובד במשכורת, למשל - עובד על בסיס שעות / ימים וכיוצ"ב) - יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה הממוצע של שכר העובד/ת בששת החודשים שבהם עבד/ה העובד/ת בפועל אצל המעביד, שקדמו לתקופה שבעדה זכאי/ת לדמי לידה / לגמלה לשמירת הריון.
 
2. במקרה בו רק המעביד משלם לקופת הגמל
במקרה בו נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה או בתקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי הענין.
 
3. במקרה בו גם המעביד וגם העובד/ת משלמים לקופת הגמל
 
3.1 בתקופה שבה העובדת זכאית לשמירת הריון:
3.1.1 המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ-7 ימי  עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו.
 
3.1.2 העובדת תפקיד, בתקופה שבה היא זכאית לגמלה לשמירת הריון, את התשלומים החלים עליה אצל מעבידה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום התשיעי בכל חודש שבשל שמירת ההריון נעדרה העובדת מהעבודה. יודגש כי גם אם העובדת הפקידה את תשלומיה אצל המעביד במועד מאוחר יותר, על המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו כמפורט לעיל ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל בתוך 7 ימי עבודה מיום שהפקידה העובדת את תשלומיה אצלו.
 
3.2 בתקופה שבה העובדת או העובד זכאים לחופשת לידה:
3.2.1 המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה הם זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.
 
3.2.2 לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד -
· המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת הגמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור.
· את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור לעיל, ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה (כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958).
 
3.2.3 המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובדת או העובד לדמי לידה ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה במועדים שבהם היה משלם התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.
 
4. המעביד ימסור לעובד או לעובדת הודעה בדבר ההוראות המפורטות לעיל, לפי נוסח הטופס שצורף לתקנות, כדלקמן:
לעובדת - בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובדת.
לעובד - בתוך זמן סביר מיום שהעובד הודיע למעביד כי בכוונתו לצאת לחופשת לידה.
 
5. תקנות אלה מוסיפות על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ובוודאי לא גורעות מהן.
 
6. עד ליום 1.9.2008 (תחילת תוקפן של התקנות) יחולו ההוראות הבאות:
 
בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה:
חל סעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שבוטל ביום 1.9.2008, הקובע כי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי והיא ומעבידה או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. זאת בהתאם לתקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991, שבוטלו אף הן ביום 1.9.2008.
 
האמור חל על המעביד שבינו לבין העובדת התקיימו יחסי עובד ומעביד כל תקופת ההריון והעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון.
 
ויודגש, כי עפ"י הסעיף הנ"ל, חובת המשך התשלומים היא רק להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות. לפיכך, עד ליום 1.9.2008 לא היתה חובה על מעביד להפריש כספים לקופת גמל של עובדת בתקופה בה היא נמצאת בחופשת לידה, אלא אם מדובר בקופת גמל הכוללת אפשרות לקצבה (שאז ניתן לטעון שמדובר בתשלומים ל"הבטחת פנסיה"), או אם הוסכם אחרת בין העובדת לבין המעביד בחוזה עבודה אישי, או באם ישנו הסכם / הסדר קיבוצי החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.
 
בתקופה בה עובדת נמצאת בשמירת הריון:
עפ"י תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים (שחל החל מיום 5.9.07), עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר. דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי בעבור תקופה זו או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
 
במקרה שהעובדת אכן זכאית לקבלת דמי מחלה ממעבידה, על המעביד להמשיך להפריש עבורה הפרשות סוציאליות.
 
יצוין כי בתיקון הנ"ל לחוק עבודת נשים הוגדרו גם מצבים נוספים הנחשבים כשמירת הריון שהיעדרות בגינם נחשבת כחופשה ללא תשלום ולא כהיעדרות מפאת מחלה, על כך המשתמע מכך.
 
הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה
ההוראה לפי סעיף 7א(א) לחוק תחול על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, בשינויים ובהתאמות המפורטים בסעיפים 9ד עד 9ו לחוק, כל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין. היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות אלה רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם.
 
בתקופה בה עובד נעדר בעקבות תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה / בתקופת חופשה ללא תשלום
בחוקי העבודה אין כל התייחסות להפרשות סוציאליות כלשהן מצד המעביד בתקופות בהן העובד נעדר עקב תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה או בתקופה בה העובד נמצא בחופשה ללא תשלום, שלקח בהסכמת מעבידו / חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.
 
לפיכך, תיתכן פרשנות לפיה המעביד אינו חייב להפריש כספים לקרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים / קופת גמל בתקופות אלה, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד למעביד בחוזה אישי, או באם ישנו הסכם קיבוצי / צו הרחבה החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.
 
בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אין התייחסות להפקדות בתקופות הנ"ל.
 
יחד עם זאת יצויין, כי עפ"י פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתע"א 3488/07 חנוך חשאי נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ (ניתן ביום 10.4.2011, ע"י כב' השופט ד"ר י. לובוצקי ונ.ע. מר י. כהן), במקרה בו לא קיימת הסכמה ברורה מראש אימתי מחוייב מעביד להמשיך ולהפריש לקרן פנסיה, הדבר ייעשה כל אימת שממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד ובלבד שהפסקת העבודה בפועל היתה בעל כורחו של העובד ומטעמים הקשורים בעבודתו - וכך הוא המקרה של תאונת עבודה.
 
בתקופה בה עובד נעדר עקב מחלה ומקבל ממעבידו דמי מחלה
סעיף 7 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, קובע: "דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעביד כדין שכר עבודה לכל דבר". על כן, בתקופה בה עובד נעדר מעבודתו עקב מחלה ומקבל דמי מחלה, על המעביד להמשיך להפריש עבורו הפרשות סוציאליות.
 
בתקופה בה עובד נמצא בחופשה שנתית
סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע: "דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה". על כן, בתקופה בה עובד נעדר מעבודתו עקב חופשה שנתית ומקבל דמי חופשה, על המעביד להמשיך ולהפריש עבורו הפרשות סוציאליות.
 
יחד עם זאת, בגין רכיב פדיון החופשה המשתלם לעובד לאחר שנותקו יחסי עובד מעביד (בגין ימי חופשה שלא נוצלו) - המעביד אינו חייב לבצע הפרשות סוציאליות, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד למעביד בחוזה עבודה אישי, כזכות עודפת אשר הוסכמה על הצדדים בצורה מפורשת.

הדף עודכן בתאריך 02.10.2013

הדפסה  
 שלח לחבר
כל הזכויות שמורות להילה פורת, עו"ד
טל: 08-9313080
בולסטאר בניית אתרים
עמוד הבית מאמרים צור קשר