אף פעם לא התחברתי לחגיגות ה 31/12 או הרגשתי צורך כלשהו לחגוג מועד זה. אני באופן אישי מחוברת מאוד לראש השנה שלנו וממנו אני מתחילה בכל פעם שנה חדשה ומתקדמת בחיי.
בחודש דצמבר האחרון עברתי תהליך מיוחד מאוד מבחינה מקצועית. התעסקתי במהלכו בתשוקה גדולה בתהליך מיתוג של "מעגלי השמחה " שלי, שהושלמו בו כל הפרטים המהותיים ונשאר רק לשתף אותם עם העולם.
בתהליך המיתוג, אותו מלווה במקצועיות וברגישות רבה המעצבת הגרפית לירון סלמה טוקטה מלאת החיים , מצאתי את עצמי נזכרת בהנאה במה שאפיין את העשייה המקצועית שלי במהלך חיי כעורכת דין מומחית בתחום דיני העבודה, במה שמאפיין את העשייה שלי בתחום מעגלי השמחה בשנים האחרונות, במעבר ההדרגתי בין התחומים ובעיקר במה שאני זוכה כל חיי לתת לאחרים בדרכים מגוונות (ולא משנה באיזה תחום), ובמה שאני זוכה לקבל מהם.
בשעות אלה ממש, סיימתי לאסוף בהנאה חומר רב לאתר החדש המתהווה שלי.
ופתאום, דווקא עכשיו, אני בוחרת להודות (סוג של חגיגה ) על דרכי כולה, שבה אני מגלה את עצמי במהלך מתן העזרה לאחרים למצוא את דרכם .
וביטא זאת יפה כל כך עידן דיין בשירו "דרך" :
שאלתי : מהי דרכי? עובר אורח ענה: הדרך הטובה ביותר למצוא את דרכך- היא לעזור לאדם אחר למצוא את דרכו. ענה. ולדרכו פנה
Comments